דוגמא מתוכנית: עיגולים של שמחה במעגלי השנה – אלול טבת

הילד השמח זה אני!


מפגש מליאה הילד הזה הוא אני
בוקר- נפתח כל בוקר עם דקלום מחזק
בֹּקֶר טוֹב! / מירי צללזון
בָּהִיר הוּא הַבֹּקֶר, בָּהִיר הַמַּבָּט.
כַּמָּה נָעִים כָּאן לִפְגֹּשׁ כָּל אֶחָד..
לְחַיֵּך, לְבָרֵך,
לְהַבִּיט מִקָּרוֹב,
וְלִרְאוֹת כָּל אֶחָד –
מַה יָפֶה בּוֹ, מַה טוֹב,
כָּכָה אֶפְשָׁר אֶת הַכֹּל לֶאֱהֹב…
בֹּקֶר טוֹב!
חומרים: פריטים וחפצים ומגוונים בגודל, צורה, חומר, צבע לדוגמה: משחקי ילדים, פריטי לבוש, כלי עבודה, שעון, בובה, מטפחת, חרוז, כדור, כפתור, בעל חיים מפרווה/ פלסטיק, ספר ילדים, טושים, פאזל קטן, תמונה, מכונית, בושם…
מהלך הפעילות: נפרוש על הרצפה בד במרכז המליאה. נפזר על הבד את כל החפצים.
נבקש מהילדים להתבונן היטב בחפצים השונים, ניתן לשיים כל חפץ.
נבקש מכול ילד לבחור, כל אחד לעצמו, חפץ המייצג בצורה הטובה ביותר את עצמו- למעשה בעזרת החפץ יוכלו החברים להכיר סגולות או מאפיינים בולטים של החבר המציג. בסבב כל ילד יקום ייקח את החפץ ויספר מדוע בחר בחפץ זה, מה הוא מסמל עבורו, ויציג את עצמו באמצעותו.
לדוגמה: "אני בחרתי בחבילת הטושים כי אני מאד יצירתית, אוהבת לצייר להשקיע בכול ציור", חבר אחר ייבחר בבובת סופרמן ויספר שהוא גיבור, אמיץ שמאד אוהב לעזור לחברים שלו, כשהוא רואה שלחבר קשה ממשהו או לא מצליח הוא תמיד אוהב לעזור.
נאפשר לילדים המעוניינים להציג עצמם גם באמצעות מספר חפצים. לכן חשוב מאד שעל הרצפה יהיו חפצים כפולים ממספר הילדים.

עבודות יצירה
מצב הרוח שלי
חומרים: צבעים ניירות
מהלך הפעילות:
נחלק לכול הילדים דפי ציור, המנחה מחזיק בידו סלסלה עם צבעים.
כל ילד בחר רק צבע אחד ועליו לצייר ציור שמתאר את מצב רוחו, משהו שהוא חש דווקא היום.
כשיסיימו לצייר , נבקש מהילדים להציג ולספר ונברר מבין הילדים מי חש אותו הדבר.
נחלק אותם לקבוצות של 3-4 ילדים עליהם לצייר על דף אחד ציור משותף שמביע רעיון/ מצב רוח/ סיפור.
מפגש סוף היום
משחק המתנות
הגננת תגזור את דף עם תמונות של מתנות ותקפל אותם לפתקים כך שלא ניתן יהיה לראות מה מצויר בפתק.
 את הפתקים יש לשים בסלסלה.
 כל תלמיד ישלוף מהסלסילה פתק ויראה מה קיבל מתנה לכבוד השנה החדשה.
 בסבב כל אחד מהתלמידים יספר מדוע המתנה שקיבל היא בדיוק מה שרצה לתחילת השנה ולמה היא תשמש אותו.
 כל אחד אומר את שמו, ושאר הילדים חוזרים אחריו באותו האופן שבו השם נאמר (לאט, מהר, חזק, חלש, קטוע, עם חזרות …
 כל אחד אומר את שמו בתוספת תנועה דרמטית. שאר הילדים מתבוננים בו או מחקים אותו.